בלוג

שמתם לב איך בשנה האחרונה כולם נהיו פתאום פילוסופים, אסטרטגים ונואמים בחסד? מיילים בארגון נראים כמו ניירות עמדה של מקינזי, תגובות בפייסבוק מנוסחות כאילו נכתבו על ידי עורך דין ממולח, ופוסטים בלינקדאין נשמעים כולם כמו מניפסטים מלוטשים ומנומקים לעילא. הבינה המלאכותית עשתה דמוקרטיזציה מלאה לכושר הביטוי. היא נתנה לכל אחד מאיתנו קול רהוט, מלוטש, כזה שנשמע בטוח בעצמו במאה אחוז. אבל כאן בדיוק מתחילה המלכודת. 1. רהיטות היא לא אמת המוח האנושי בנוי על קיצורי דרך (היוריסטיקות). כשאנחנו שו

כתבתי והתראיינתי על התופעה הזו לא מעט. כשאמרתי ש-AI יחליף עובדים, התגובה הכמעט אוטומטית הייתה: "אין צורך לפטר, פשוט ננצל את הטכנולוגיה כדי לייצר פי 10". אבל הטיעון הזה נתקל במציאות כלכלית פשוטה: אי אפשר להכפיל פי 10 את הביקוש. ייצור פי 10 של תוכן, קוד או מוצרים לא אומר שיש בשוק מי שיקנה אותם. לכן, מודל ה-'רווחיות דרך התייעלות טכנולוגית' מחליף במהירות את מודל ה-'צמיחה דרך גיוס'. פעם, כשחברה גייסה עובדים, זה היה איתות לבעלי המניות שהחברה מתרחבת. היום, כדי להראות רווחיות גדולה י

כולנו שבויים בנרטיב של "קידמה" ו"התייעלות", אבל מתחת לפני השטח מתרחש תהליך קר ומחושב של שאיבת ערך אנושי. ב ראיון מטלטל , העיתונאית החוקרת קארן האו (Karen Hao) חושפת את הצד האפל של תעשיית ה-AI. היא משווה את חברות הטכנולוגיה הגדולות ל אימפריות קולוניאליות . בדיוק כפי שאימפריות העבר פלשו לטריטוריות, שדדו משאבי טבע והתעלמו מהאוכלוסייה המקומית - כך פועלות היום אימפריות ה-AI. הן לא מחפשות אדמה, הן מחפשות את ה"דאטה" שלנו, שהוא בעצם הזיקוק של המוח, הניסיון והמיומנות האנושית. 1. קציר

לבנות חברה שהיא AI First זה לא פרויקט טכנולוגי, זה פרויקט אנושי. כדי שזה יעבוד, אנחנו צריכים תמהיל של שלושה טיפוסים, שכל אחד מהם מציב בפנינו אתגר גיוס, שימור וחינוך אחר לגמרי: 1. המומחה (The Domain Authority) קחו למשל CFO עם 15 שנות ניסיון . הוא לא צריך לדעת לכתוב קוד, הוא צריך לדעת מה לבקש . כשהוא מפעיל מערך סוכני AI, הוא היחיד שיודע מה לשאול אותם ומה להגיד להם לעשות שנכון ספציפית לחברה שלו. הוא יודע לזהות בשנייה אם הניתוח שהם פלטו הוא גאונות אסטרטגית או "הזיה" מסוכנת שלא ק

הציוץ הזה של מנכ"ל OpenAI הוא כנראה שיא חדש של ניתוק וציניות. אלטמן כתב שהוא מלא "הכרת תודה" למפתחים שכתבו תוכנה מורכבת "תו אחר תו", והוסיף, במין נוסטלגיה מזויפת, ש"כבר קשה לזכור כמה מאמץ זה באמת דרש". בואו נניח את האמת על השולחן: זה כמו שחברת תרופות ענקית תפרוץ למעבדה של מדען שחקר 30 שנה כדי למצוא נוסחה לתרופה מצילת חיים, תעתיק את הנוסחה, תייצר אותה במיליארדי עותקים במפעל אוטומטי, ואז תלטף למדען את הראש ותגיד: "וואו, באמת תודה על כל השנים האלה שהסתכלת במיקרוסקופ, עזרת לנו לה

יש בדיחה שרצה עכשיו בסיליקון ואלי על ההבדל בין עזיבת עבודה רגילה בהייטק לבין עזיבת עבודה בחברת AI: אתם מכירים את הפוסטים בלינקדאין, של אלו שעוברים למשרה אחרת, זה נראה משהו כזה: "היו לי 3 שנים מדהימות, למדתי המון, תודה לצוות המדהים שעבד איתי ועכשיו הגיע הזמן להרפתקה הבאה! 🚀" אבל בחברותAI? הפוסט נראה בערך ככה: "הבטתי עמוק אל תוך התהום. העולם נמצא בסכנה קיומית. אני פורש כדי לכתוב שירה ולבלות זמן עם המשפחה שלי לפני שיהיה מאוחר מדי. בבקשה, תחבקו את הילדים שלכם." 💀 נשמע לכם מוגזם