סם אלטמן, אל תגיד לנו "תודה". זו לא הכרת תודה - זו יריקה בפרצוף.

הציוץ הזה של מנכ"ל OpenAI הוא כנראה שיא חדש של ניתוק וציניות. אלטמן כתב שהוא מלא "הכרת תודה" למפתחים שכתבו תוכנה מורכבת "תו אחר תו", והוסיף, במין נוסטלגיה מזויפת, ש"כבר קשה לזכור כמה מאמץ זה באמת דרש".

בואו נניח את האמת על השולחן: זה כמו שחברת תרופות ענקית תפרוץ למעבדה של מדען שחקר 30 שנה כדי למצוא נוסחה לתרופה מצילת חיים, תעתיק את הנוסחה, תייצר אותה במיליארדי עותקים במפעל אוטומטי, ואז תלטף למדען את הראש ותגיד: "וואו, באמת תודה על כל השנים האלה שהסתכלת במיקרוסקופ, עזרת לנו להגיע לנקודה הזו".

התוצאה היא אותה תרופה. המדען? הוא כבר לא רלוונטי. הוא היה רק "ספק הדאטה" של הנוסחה.

וזה בדיוק מה שקורה לכם עכשיו.

אם אתם מאלו שמרגישים "חסינים" כי אתם כבר לא "סתם כותבים קוד", אלא עושים Code Review, בונים ארכיטקטורות או פותרים בעיות קצה - תתעוררו. אתם לא חסינים, אתם פשוט הפכתם למתייגי הדאטה הכי יקרים בהיסטוריה.

בכל פעם שאתם לוקחים תוצר בינוני של AI, מתקנים אותו, משלבים אותו ומעלים אותו ל-GitHub, אתם מאמנים את היורש שלכם. תיוג דאטה זה כבר לא הודים שמסמנים "איפה יש חתול בתמונה" בשביל דולר ליום. היום זה אתם - שמשקיעים את הניסיון והשכל שלכם כדי ללמד את המכונה איך לעשות את העבודה שלכם טוב יותר בפעם הבאה.

אתם בונים את המפעל שיחליף את המעבדה שלכם, ואתם עושים את זה בחינם.

הציוץ של אלטמן הוא לא הצדעה לאנושות. הוא הספד ציני לזמן שבו הידע שלכם היה הנכס שלכם, ולא חומר הגלם של OpenAI.

אני רוצה לשאול אתכם דבר אחד: האם הייתם מוכנים לקבל "תודה" כזו מהבוס שלכם ביום שבו הוא מפטר אתכם?